הקונוטציה הראשונה שקופצת לנו לראש כשאומרים יום העצמאות היא ניחוח של גחלים, נקניקיות, פרגיות וקבבים, נפנופים, גופיות סבא וכפכפי דיאדורה, ומלא בצל ועגבניות על האש.
מאד רצינו שמנגל יום העצמאות שלנו יהיה קצת יותר מיוחד, בלי לשנות את הטעמים של הסלטים, הבשרים והרטבים. כן רצינו לייצר חוויה קצת שונה, לא כזאת שהקצב שלה מוכתב על ידי מלך המנגל שלפעמים יודע להכין בשר רק בשני מצבים – לא מוכן או מוכן מדי, וגם לא כזאת שהסדר שלה הוא מהזול ליקר.
אז לקחנו את המנגל הישראלי והפכנו אותו לחוויה אסיאתית משפחתית – שם משפחות מתאספות בחגיגות גדולות לאכול מסביב לגריל עגול וכל אחד אחראי לשים לעצמו נתחי בשר קטנים על הגריל
בקוריאה קוראים לזה גוגי גואי, בתאילנד מו-קאטה, ביפן – יאקיניקו ובכולן עושים את אותו דבר, צולים בשר ביחד, אבל כל אחד לפי איך שהוא אוהב – נא, שרוף, עם שומן, בלי שומן, עם ירק, צלוי, מבושל, עם רוטב או בלי.
סידרנו על הקרשים פרוסות סינטה, אנטריקוט ופרגית ומספיק כבד אווז להכעיס אוטובוס של פעילי זכויות בעלי חיים, ביחד עם גמבות, עגבניות, בטטות, קישואים ובצל (כי מנגל בלי בצל צלוי ומקורמל זה לא באמת מנגל) וכל אחד מהחברים הניח את מה שרצה לאכול על הפלטה וזלל כשהיה לו מוכן.
בעוד שבאסיה אין ארוחה שכזאת בלי אורז, יש בארץ שלנו חוק לא כתוב שמנגל בלי פיתות הוא לא באמת מנגל (גם לחומוס וגם לשנע בשר לפה), אז במחלקת הפחמימות שלנו היו פיתות טריות שקיבלו צריבה קלה מכל צד לפני שמילאנו אותה בבשרים.
למבנה המיוחד של הפלטה הזאת יש יתרון מעולה בו השומן הניגר מהנתח הנצלה זולג לקערת איסוף מיוחדת שמוסתרת בבסיסו – אבל זה לא היתרון – היתרון הוא שאם אתה שם כבד אווז בחלק העליון, המיצים שלו זולגים אל נתח הבשר או הירק שבשורה שמתחתיו.
במסגרת התוספות – הכנו רוטב ברביקיו תפוזים עם הרבה שום, פיתות ובסיר הקטן המסנו שומן בקר על אש קטנה, וכשהנחנו אותו על הפלטה החמה השתמשנו בו לטיגון צ'יפס בטטה סלק וקישואים.
